Avodah Zarah 23

Chapter 23

א ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים מאי לא חשו להם חכמים
1 placing two pots on the same stove, and the sages were not concerned. What does it mean “the sages were not concerned”?
ב אמר אביי משום בשר נבילה לא אמרינן דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים
2 Abaye said: The possibility of eating “flesh of nebelah.” We are not concerned lest the Jew would turn around and the non-Jew would drop some nevelah into his pot. As a parallel case, here too the Sages were not concerned lest he receive money used in idolatry.
ג רבא אמר מאי לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים
3 Rava said: What does it mean “the sages were not concerned”? That cooking was done by a non-Jew. As a parallel case, here too the rabbis were not concerned about transacting business on account of the festivity.
ד דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום יום אידם
4 דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום יום אידם
ה רבה בר עולא אמר לא חשו להם חכמים משום צינורא
5 Rabbah b. Ulla said: What does it mean “the sages were not concerned”? About the splashing [of food from the non-Jew’s pot into the Jew’s pot]. As a parallel case, here too the rabbis were not concerned about the days before the festival.
ו דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן:
6 דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן:
ז מהו לילך לשם וכו': ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת דברי רבי מאיר וחכ"א כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר
7 What about going there? etc. Our Rabbis taught: A city that has idolatrous worship taking place there, it is forbidden to enter it, or [to go] from there to another city, the words of R. Meir. But the Sages say, only when the road leads solely to that city is it forbidden; if however the road does not lead exclusively to that place it is permitted.
ח ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר
8 If a splinter got into his [foot] while in front of an idol, he should not bend down to get it out, because it looks as if he is bowing to the idol; but if this is not apparent it is permitted. If his coins got scattered in front of an idol he should not bend and pick them up, for it looks as if he is bowing to the idol; but if this is not apparent it is permitted.
ט מעיין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים כיוצא בו לא יניח פיו על סילון וישתה מפני הסכנה
9 If there is a spring flowing in front of an idol he should not bend down and drink, because it looks like he is bowing to the idol; but if this is not apparent it is permitted. Human faces that spout water in the cities one should not place his mouth on them and drink; because he may seem as kissing the idolatrous figure. So also one should not place one’s mouth on a water pipe and drink from it for fear of danger.
י מאי אינו נראה אילימא דלא מתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור אלא אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים מותר
10 What is meant by “not apparent”? If we say that he is not seen [by others], but did not Rav Judah say in the name of Rav that whatever the Sages prohibited because it looks like he is transgressing, is also forbidden in one’s innermost chamber! Rather, it means that it does not look as if he is bowing to the idol.
יא וצריכא דאי תנא קוץ משום דאפשר למיזל קמיה ומשקליה אבל מעות דלא אפשר אימא לא
11 And all [three instances given] are necessary. For if it had taught the case of the splinter only, [we would have thought that it is forbidden] because he can walk away from the idol and take it out, but in the case of the coins where this cannot be done, the prohibition does not apply.
יב ואי תנא מעות דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא ואי תנא הני תרתי משום דליכא סכנה אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית אימא לא צריכא
12 If, on the other hand, it had taught the case of the coins only [we might say that the prohibition applies] because there is a loss of money, but in the case of the thorn, where there is pain, the prohibition is not to be applied. If it had taught both of these cases, [we might still say that the prohibition applied to them] because there is no danger involved, but in the case of the spring where there is danger, for if he does not drink he will die, we might say that the prohibition should be waived, hence all the instances are necessary.
Previous ChapterNext Chapter